Art Pane Home

< Back to Documents
< Previous      Next >



Israeli Art Auction Catalogs

Collections of Rare Catalogs of Israeli Art Auction Houses

Gordon, Matsa, Ben Ami

***

Gordon Gallery Art Auctions - Rare Catalogs

קטלוגים של מכירות פומביות - גלריה גורדון

מכירה פומבית של אמנות בגלריה גורדון בתל-אביב - קטלוגים - Vintage Art Auction Catalogs - Gordon Gallery Tel Aviv - Click to Zoom

Catalog of Gordon Gallery Art Auction No 1 First Israeli Art Auction Catalog - Gordon Gallery Tel Aviv

As happened so often in other spheres of Israeli life, the desire to emulate the sophisticated and affluent elements of Western society has resulted in the country being bitten in the late 70s by the art auction craze. In 1977 the Gordon and the Schoken Galleries of Tel Aviv joined forces to conduct a professionally conceived and executed art auction, offering Israeli and International paintings, sculpture and prints.

Working from a high quality printed catalog with illustrations and estimated prices, copies of which have been mailed to invited participants, was a refreshing change. Our collection includes the catalogues from the first auction in November 1977 until auction No 26 in June 1990 - all in a very good condition.

 

מכירה פומבית של אמנות בגלריה גורדון בתל-אביב - קטלוגים - Vintage Art Auction Catalogs - Gordon Gallery Tel Aviv - Click to Zoom

המכירה הפומבית הראשונה של פריטי אמנות בישראל בגלריה גורדון בת"א First Israeli Art Auction Catalog - Gordon Gallery Tel Aviv

ב 12 לנובמבר 1977 נכחו באולם בית ציוני אמריקה 300 אזרחים מאושרים שהוזמנו על ידי היזמים. העבודות נחלקו לגראפיקה, רישומים, אקוורלים, שמנים ופסלים. מרבית העבודות היו של אמנים ישראלים: יוסל ברגנר, רפי לביא, שמואל טפלר, מרסל ינקו, מרדכי לבנון, מרדכי מורה, לאה ניקל, ישראל פלדי, יחיאל קריזה, יוסף זריצקי, אוזיאש הופשטטר, מיכאל דרוקס, אביגדור סטימצקי, יעקב שטיינהרדט, יחזקאל שטרייכמן ו יגאל תומרקין. את הבינלאומיים יצגו פיקאסו, שגאל וקליי - בעיקר הדפסים.

וכך התפייט אדם ברוך בטורו הקבוע במדור "באמנות" של מוסף יום שישי, ידיעות אחרונות 2 לדצמבר 1977:

החודש התקיימה בתל-אביב המכירה הפומבית הישראלית הראשונה. הכוונה למיקצועית הראשונה. ומיקצועית פירושה מכירת אמנות לשם מכירת אמנות, ולא לשם צדקה או מטרה חברתית או פוליטית. המכירה אורגנה על ידי הגלריות "גורדון" ו"שוקן" אשר הכניסו בזאת את ישראל למשפחת עמי התרבות.

מתוך 167 הפריטים שהוצאו למכירה נימכרו 150 פריטים; מספר הקונים 40, 6 מתוכם קנו כ-55 עבודות ואילו 34 הקונים הנותרים הסתערו על כ-95 עבודות. האוירה היתה חגיגית ובאופן כללי המכירה צלחה כשורה, למרות שהמחירים לא תמיד תאמו את ההערכות הראשוניות, ופה ושם היו תקלות לוגיסטיות וחוסר בהירות. מנהל המכירה שעיה יריב היה מרוצה: מארגני המכירה גבו עמלה של 10 אחוז על מחיר המכירה מן הקונים. העמלה שניגבתה מן המוכרים הייתה של  15 אחוז ממחיר המכירה.

ממשיך אדם ברוך ומזהיר:

מכירה פומבית היא גם מוסד מסוכן. הכללת עבודות לא-יצוגיות עלולה לחבל בפרנסת האמנים שעבודות לא-יצוגיות שלהם נכללות במכירה. לדוגמא: העבודה והמחיר של שטרייכמן במכירה זו אינם מייצגים את העבודה והמחיר שלו. מי שרוצה לדעת מה לקנות או כמה שווה מה שיש לו בבית - שימתין לפחות עוד שתי מכירות. וזאת משום שלמכירה הראשונה יש חוקים משלה, אין ביטחון שהתוצאות הגבוהות שהושגו בראשונה תושגנה בשניה על ידי אותם אמנים. אם כי נתנת האמת להאמר, שהתוצאות הנמוכות כבר קובעות לעצמן פרופיל נמוך, וממנו יתקשו להשתחרר.

אם יתברר שהמוסד של ה"ה שוקן ויריב הוא מוסד קבוע, יתברר גם, להערכתי, שהוא מונופוליסטי. ומונופול הולך לעיתים קרובות עם שרירות, שהיא חלק מן "ההנאות הקטנות" הטבעיות, ולעיתים הבלתי מודעות, של מונופוליסטים. אני מניח שה"ה שוקן ויריב יודעים כל מה שצריך לדעת על מונופול ועל מונופוליסטים, ושבמכירה הבאה יעשו מספר תיקונים.

 

רישום דיו  של אוזיאש הופשטטר Osias Hofstatter

רישום דיו נפלא של אוזיאש הופשטטר Osias Hofstatter מתוך קטלוג המכירה הפומבית הראשונה של גורדון 1977 - רציתי לקנות אך מישהו חטף אותה לפני - מוכר?

 

איפה הם היום?

השותפות גורדון שוקן פורקה לאחר חמש מכירות. שעיה יריב מגורדון המשיך בהפעלת בית המכירות לבדו עד לסוף שנת 2001. הקטלוגים של המכירות הפומביות של גלריה גורדון הפכו ליצירות אמנות בפני עצמן: ספרים עבי כרס עם מאות עמודי צילומים משובחים של יצירות אמנות ישראליות שעמדו למכירה, חלקן מיוחדות וחלקן פחות - כולם מוצעים כאן לפניכם, סדורים, מן המכירה הראשונה ועד מכירה מספר עשרים ושש.

הזמן, שפועל כאיתני הטבע על הנוף האנושי, חושף מקצת ממה שמתרחש מאחורי הקלעים של תהליכים שאנו עוברים מבלי להבין. עיון בפסק הדין שכתבה השופטת נורית רביב ב-16 למרץ 2010 בתיק אזרחי 36294-03 גורדון מכירות פומביות בע"מ ואח' נ' ג'ון הלשטוק המתייחס לסכסוך כספי בין מנהלי המכירה הפומבית לבין המוכר/קונה בקשר לציור של האמן ראובן רובין פרחי אביב. 1956. שמן על בד. 81x60 ס"מ שמופיע כפריט 31 בקטלוג 46 של גלריית גורדון. סיפורו של הציור שהועמד למכירה פומבית בגלריה גורדון, מגלה מעט ממה שמתרחש מאחורי הקלעים של מכירות פומביות, לדוגמא, מה קורה כאשר המוכר של יצירת אמנות במכירה פומבית משתתף במכירה גם בתפקיד של קונה של אותה יצירה.

כפי שמקדים סעיף 2 בפסק הדין:

ג'ון הלשטוק הנתבע (להלן: "הלשטוק"), רכש מגלריה בן עמי, בצהרי יום ה- 16.1.2000, ציור של האמן ראובן רובין תמורת 120,000 $, ובשעות הערב של אותו יום, רכש אותו ציור פעם נוספת במכירה פומבית בגלריה גורדון, תמורת 90,000 $. "הרכישה" הכפולה של הציור המכונה "פרחי אביב" או "המימוזות" (להלן גם "התמונה"), הניבה את המחלוקת נשוא התובענה והתביעה שכנגד בתיקים שבכותרת.

ועוד על כך בסעיף 11 לפסק הדין:

הכול מודים שעצם ההשתתפות של הלשטוק במכירה הפומבית הייתה פסולה לפחות מהבחינה האתית. הלשטוק, אשר שם עצמו כקונה פוטנציאלי רגיל, ורכש זכות להשתתף במכירה תוך שהוא מקבל על עצמו את תנאיה, הוא בעל עניין שהתחרה בקונים פוטנציאליים על יצירת אומנות שכבר הייתה בבעלותו - זאת על מנת להעלות את מחיר התמונה או לחלופין כדי "למשוך" אותה מהתחרות, כפי שהוא עצמו מאשר בתצהירו (סעיפים 6 ו-7).

פסק הדין המרתק מגלה גם טפח מיחסי הגומלין ושיתוף הפעולה או לא בין בתי המכירות הפומביות השונים, במקרה זה בין שעיה יריב מגורדון למיכאל בן עמי מגלריה בן עמי, מהם השיקולים שעומדים מאחורי קביעת "מחיר מינימום" ליצירת אמנות ומתי "מקפיצים" או "לא מקפיצים" מחירים במהלך המכירה (ראו סעיף 15 בפסק הדין - הטקסט המלא של פסק דינה של השופטת מובא כאן).

 אדם ברוך צדק.

Soft cover: Various issues of the Gordon Gallery Art Auction Catalog
Publisher
: Gordon Gallery, Tel-Aviv, Israel
Language
: Hebrew and English

Price: Call

 

***

The Matsa for Public Auctions - Philately, Numismatics, Judaica and Antiques

קטלוגים של מכירות פומביות - חברת מצא בע"מ

The Matsa for Public Auctions company was founded in 1976 by Motti Peled, formerly a colonel in the Israeli Army. "I had always been fascinated with the world of art," said Peled in an interview to Bonnie Danohe of the Israel News Agency. "As a young child stamps and coins charmed me and I always appreciated the artifacts that I saw. When I grew up I never missed a chance to visit a museum or a gallery both in Israel and abroad... my love for art and the economical potential I recognized in this trade convinced me to take my first steps the minute I took off my uniform."

The company's first public auction was launched in Tel-Aviv at the end of 1977 and included philately, numismatics, Judaica and antiques. In 1987 Peled decided to add paintings and sculptures to the offering and since 1991 the company's auctions focused on Israeli and International art and handled only paintings and sculptures. Our collection includes all Matsa for Public Auctions catalogs from the first one until the 95th catalog published in 1999. Most of the catalogs are in a very good condition.

Matsa Auctioneers Catalog - מכירה פומבית של אמנות בגלריה מצא בתל-אביב - קטלוגים

 The front cover of the 37th catalog of Matsa CO. from 1987 displays a very nice old Jewish Hanukkah candlestick.

תת אלוף מוטי פלד השתחרר מן הצבא בשלהי שנות ה-70 ולאחר שבדק את השטח הצטרף לגל היזמויות ששטף אז את מדינתנו והקים את חברת מצא בע"מ למכירות פומביות. חברת מצא בע"מ הובילה את תחום המכירות הפומביות לאספני בולים, מטבעות, יודאיקה ועתיקות וניהלה כשלוש מכירות פומביות בשנה החל משנת 1977. פלד ואשתו סופיה שכנראה עשו חיל בעסקיהם, החליטו להתרחב וב-1987 הוסיפו את תחומי הציור והפיסול להיצע של המכירות הפומביות שארגנו. העסקים היו טובים מאד, עד כדי כך שב-1990 הודיע פלד שיתמקד אך ורק במכירות פומביות של אמנות, ציור ופיסול ישראלי ובינלאומי. תדמית החברה שונתה בהתאם.

Matsa Auctioneers Logo - מכירה פומבית של אמנות בגלריה מצא בתל-אביב - קטלוגים


אני דוקא מאד אהבתי את הלוגו המקורי של חברת מצא בע"מ Matsa CO למכירות פומביות - בול מלבני מונח על מטבע עגול, משדר ממלכתיות והדר - אפילו המילים "מדינת ישראל" State of ISRAEL מופיעות שם. מישהו יודע למה?

איפה הם היום?

פה היה לי קצת יותר קשה להבין - נראה שהפעילות של מוטי פלד בתחום האמנות נמשכת בגלריה MPA שהן ראשי תיבות של Motti Peled Art ברמת גן.

 מתוך אתר הגלריה:

M.P.Art specializes in evaluating different works of art and different artifacts for many uses such as: Selling art, Court of law estimations, heritage claims and Insurance uses. Mr. Motti Peled, M.P.Art's head of appraisal team, is a long time expert and has many court appearances as such in these fields. As the former manager and sole owner for 31 years of Matsa for Public Auctions, Mr. Peled had always kept a close eye inspecting the different market values of different fields of art and different artists in International art and Israeli art. With this hard knowledge "Directly from the auction's floor" he has established himself as a known expert in these different evaluating methods.

הגלריה, לפי הכתוב בדף הבית, הרחיבה פעילותה, עוסקת בהערכת שווי של יצירות אמנות וחזרה לסחור בתחומי הבולאות והנומסמטיקה. פלד עוסק גם בייעוץ ובמתן חוות דעת בעיניני אמנות המתבררים בבתי משפט - זה סקרן אותי, ובעיקר רציתי להבין מה עומד מאחורי המושג "מידע קשה היישר מרצפת המכירה" ובאנגלית hard knowledge directly from the auction's floor.

עיון בפסק הדין של השופטת חנה פלינר בתיק אזרחי 060503/05 דני שטיגליץ נגד מוטי פלד בבית משפט השלום תל אביב-יפו מ31 באוגוסט 2008, לימד אותי משהו על משמעותו של המושג "מידע קשה היישר מרצפת המכירה" וגם על הדרך בה נקבעת מקוריותו של ציור העומד למכירה במכירה פומבית. למיטיבי קריאה ולחובבי הספרות הבלשית שביניכם - הטקסט המלא של פסק דינה של השופטת מובא כאן. לעצלנים שבחבורה אציג את עיקרי הדברים:

בשנת 2005 הגיש אספן האמנות והיודאיקה דני שטיגליץ תביעה כנגד מוטי פלד, הבעלים והמנהל של בית המכירות הפומביות מצא. בתביעתו ביקש שטיגליץ להורות על ביטול העיסקה בה רכש מפלד ציור שמן של הצייר אורי לסר בטענה כי היצירה מזויפת. הציור "רחוב בלונדון" התפרסם בקטלוג מס' 89 של בית המכירות מצא לקראת המכירה הפומבית שנערכה ביום 29 ליוני 1997 (פריט 104) ותואר בקטלוג כדלקמן:

לסר אורי (1861-1931) רחוב בלונדון, שמן על קרטון מוצמד לבד, 25.5 על 34, חתום. מלווה אישור מאת הגב' ברקוואים. יופיע בקטלוג הרזונה של הצייר

שטיגליץ, אספן אמנות ובנו של סוחר אמנות מן הותיקים והידועים בתל-אביב, קנה את הציור ממוטי פלד עבור כלתו הגב' טומקו בסכום של 21,000 דולר וקיבל ממר פלד אישור כי מדובר בציור אוריגינלי כפי שפורט בפסק הדין כדלקמן:

הנדון: לסר אורי
1. הנני מאשר שהציור לסר אורי רח' בלונדון שמו על קרטון, מוצמד לבד במידות 25.5X34 ס"מ חתום.
2.
הינו ציור אורגינאלי של הצייר.
3. הציור היה במכירה פומבית של מצא לוט 104 ונקנה ע"י גב' טומקו מיפן.

בשנת 2002, חמש שנים לאחר המכירה התברר לשטיגליץ שהציור שקנה עבור כלתו מזויף ולא צויר ע"י אורי לסר. כיצד התברר? זה סיפור בפני עצמו - אתם מוזמנים לעיין בפסק הדין המרתק והמפורט סעיפים 6, 12. בקצרה: מומחית עולמית לציוריו של הצייר אורי לסר, הגב' סיביל גרוס  Dr. Sibylle Gross, הזדמנה לביתו של דני שטיגליץ, העיפה מבט בוחן בציור וקבעה בפסקנות: הציור מזויף.

השופטת, חנה פלינר, לאחר ששמעה את עדותה המפורטת של גב' גרוס ובחנה בקפדנות את חומר ההוכחות, קבעה בוודאות שהיא מקבלת את גרסת התובע שהציור נשוא הדיון מזויף. מה שעוד יותר מעניין הוא מה שקבעה השופטת לגבי רצינותו של האישור שקיבל שטיגליץ ממוטי פלד בסמוך למועד המכירה ב-בסעיפים :41,42,43,44


לגבי רצינות האישור, דומה שלא כדאי להכביר מילים, על מנת לשמור על כבודו של פלד. מעדותו בנקודה זו, כמו גם מעדותו בכללותה, עולה גישה שחצנית, מתנשאת ומזלזלת, הן כלפי הזולת והן כלפי מילותיו הוא עצמו. להלן מקבץ ציטטות המיטיבות לתאר את עדות פלד:

"בשבילי גרוס היא לא אלוהים" (עמ' 60 ש 12); "ש: האם פגשת בגב' ברקוואים? ת: מעולם לא. ש: האם אתה יודע את מידת המומחיות שלה? לא צריך לדעת" (עמ' 61 ש' 11-13); "ש:מה המשמעות של רישום כזה שהציור אורגינל, כלפי אדם שמבקש אישור כזה? ת. הוא רוצה לדעת אם זה אמיתי ואני אומר שזה אמיתי." (עמ' 63 ש' 21); "ש: האם אתה מכיר קטלוג רזונה שהכינה הגב' ברקוואים? ת: לא, כנראה שהיא נפטרה או לא והקטלוג נפטר איתה. ש: ניסית לאתר את הגב' ברקוואים? ת: לא מעניין אותי, כמו שאני לא מאתר עוד מאה אחרים. אם אתחיל לאתר כל אחד אני לא אוכל לעבוד" (עמ' 65 ש' 2-7); ש: ולמה לא הבאת מומחים? ת: אני לא צריך, אמרתי כבר שאני מאמין בתמונה" (עמ' 75 ש' 22); ש: מי אישר אותה? (תמונה אחרת של לסר, ח.פ.) ת: מה זה משנה? סיביל גרוס? נו אז מה? ש: אתה מאשר שמכרת תמונה של לסר שאושרה על ידי סיביל גרוס? ת: כן, אז מה? התמונה הגיעה מיהודה קליש (עמ' 72 ש' 6-10); "ש. האם אתה מכיר את סטרול קרניליו מגמולב? ת. אני לא רוצה להכיר אותו. אני לא חבר שלו. כבר פסקו שהוא "פאסה" (עמ' 79 ש' 4).

וכך, התרשמתי שאישורו של פלד ניתן אך ורק כדי להשביע את רצונו של שטיגליץ, לצייד אותו באישור מקוריות, להשלים את כריתת העסקה ולמנוע את החזרת הציור. מסתבר מדבריו הוא שאין לו כל ידע ספציפי ביצירותיו של אורי לסר "אני לא מומחה בלסר אורי" (עמ' 61 שו' 16), והאישור ניתן לטענתו בהסתמך על אישור הגב' ברקוואים, על העובדה שהציור נכלל בקטלוגים אחרים ועל דבריו של יהודה קליש, (עמ' 6 ש' 15-18).

הסתבר שאת הגב' ברקוואים הוא אינו מכיר ולא יודע מה מידת מומחיותה (עמ' 61 שו' 13), ובנוסף, הוא כלל אינו דובר צרפתית ולא יכול לקרוא את האישור (עמ' 64 שו' 1). הטענה שהוא דאג לתרגם את האישור מתבררת כמטעה- מועד התרגום הוא 7.1.07 (נספח יז' לתצהיר פלד), דהיינו, תרגום זה נעשה לצרכי המשפט ולא לצורך מתן אישורו הוא! דברי פלד לגבי הדברים שנאמרו לו על ידי מר יהודה קליש הינם עדות שמיעה מובהקת ולא זכו לכל תימוכין (עמ' 64 שו' 5-7), מה עוד שכלל לא הוצגה ראיה שהציור אכן נרכש על ידי פלד מקליש - מתי, באיזה מחיר ובאילו נסיבות!

מעבר לכך, אם אכן אלה היו מקורותיו של פלד למתן האישור (ברקוואים, קטלוגים קודמים, דברי קליש) - מדוע דבר מהדברים הנ"ל לא נרשם באישור? - מדוע לא סייג פלד את אישורו ופרט את מקורותיו? אם נעיין היטב באישור פלד ניווכח לדעת שמדובר באישור גורף "הינו ציור אורגינל של הצייר". ניתן היה לצפות שכאיש אומנות ומכירות מנוסה, ידאג פלד "לכסות" את עצמו ולמצער לסייג את האישור. אולם בפנינו אישור עצמאי גורף שמסתבר שניתן ללא כל בסיס, מבלי לערוך בדיקה מקדימה, ואין אלא לקבוע שמדובר
באישור רשלני מאין כמוהו, המסופק כנראה לכל דורש; מדובר בהתחייבות אישית, שאם יקבע להלן שניתנה בטעות ו/או הטעיה, יש מקום להורות על ביטול העסקה.
 

מדהים - אישור מקוריות לכל דורש!

כהרגלי, המשכתי להתנהל בשבילי פסק הדין וגיליתי משהו נוסף: מה לדעתכם הציע פלד לשטיגליץ לאחר שהאחרון בא אליו בטענות על כך שהציור שנקנה 5 שנים קודם לכן התגלה כמזוייף? פלד הציע לשטיגליץ להעמיד את הציור למכירה חוזרת במכירה הפומבית הבאה של בית המכירות מצא למרות שהיה ברור לו שצל כבד של חשד מעיב על טענת המקוריות של הציור. כמו שכתבה השופטת פלינר בסעיף 73 בפסק הדין - "לגלגל את תפוח האדמה הלוהט הלאה".

התרשמתי שעובר למכירה החוזרת שני הצדדים בחרו "לעצום עין" מאותו חשש נטען של גרוס ולנסות לגלגל את תפוח האדמה הלוהט הלאה - ואם הדבר היה צולח - מה טוב. דווקא עצימת העין של פלד חמורה בעיני יותר - פלד לא עשה דבר לבדוק את אותו חשש והסכים לקבל למכירה ציור ולהציגו כמקורי, ללא כל סייג. לפיכך, המכירה החוזרת אינה יכולה להשתיק מי מהצדדים.

התרשמתי  שאילמלא נפל סכסוך בין שני הצדדים - מצא ושטיגליץ - לגבי המחיר שבו ימכר הציור החשוד במכירה הפומבית החוזרת לא הייתה הפרשה מגיעה לכתלי בית המשפט ולא הייתי זוכה ללמוד מה עומד מאחורי המושג "מידע קשה היישר מרצפת המכירה".

Soft cover: Various issues of the Matsa for Public Auctions Catalog
Publisher
: Matsa CO., Tel-Aviv, Israel
Language
: Hebrew and English

Price: Call

 

***

Ben Ami Auctioneers - Rare Art Auction Catalogs

קטלוגים של מכירות פומביות - גלריה בן עמי

The Ben Ami Auctioneers auction house for fine arts was established by the gallery owner Michael Ben Ami in 1984 and dealt with fine art auctions and with buying & selling of Israeli and Judaica art. The first auction catalog was published by Ben-Ami Gallery at the end of 1984 - there were 137 items in that elegant catalog including oriental rugs, antique lace, china glass and lamps, Judaica and graphics, antique silver and old clocks. The first auction took place in Beit Asia in Tel Aviv and was quite successful.

Our collection includes all Ben Ami Auctioneers catalogues from the first auction in November 1984 - most of them in a very good condition and high quality printing.  

ב-1984 הצטרף שחקן חדש לליגת בתי המכירות הפומביות לעניני אמנות בישראל. הגלריסט מיכאל בן עמי מגלריה בן-עמי הפיק קטלוג יפה של דברי אומנות עתיקים Objects of Art והזמין את הקהל למכירה פומבית Estate Auction שהתקיימה ב-29 לנובמבר 1984 בבית אסיה בתל-אביב. המכירה הראשונה, שהקטלוג שלה מופיע בתמונה שלפנינו, נשאה פרי ובית מכירות פומביות חדש קם על רגליו ותפס את מקומו בשורת סוחרי האמנות בישראל.

 

The Ben Ami Auctioneers auction house - Catalog of First Art Auction - מכירה פומבית של אמנות בגלריה בן עמי

 The front cover of the first catalog of Ben Ami Auctioneers from 1984 displays a nice set of antique furniture and antiquities

בן עמי הציע שם שטיחים אוריינטלים, תחרה עתיקה, חרסינה זכוכית ומנורות, יודאיקה וגרפיקה, דברי כסף עתיקים ושעונים. אותי עניינו בעיקר הרהיטים האנגלים העתיקים: היה שם כסא לפסנתר אנגלי שהוגדר כ-ויקטוריאני Victorian piano stool עם מושב נפתח שמכיל מקום לתווים; הכסא תוארך בקטלוג ל-"סוף המאה ה-19" אבל לעניות דעתי יתכן שהוא ממועד מאוחר יותר וכנראה שופץ - לא קניתי. מצא חן בעיני כסא ווינדסור אנגלי Windsor chair עם מושב קש קלוע שתוארך "תחילת המאה ה-19". היה אולי שווה אבל לא קניתי - זה שאני יושב עליו יותר יפה.

איפה הם היום?

ב-2001 הסיט מיכאל בן עמי את עסקיו אל מרחבי הרשת והשיק את האתר הישראלי הראשון למכירת פומביות של "מוצרי אמנות ואספנות לרבות תמונות, פסלים, יינות, אוספים, ציורים, חפצי יודאיקה, כלי כסף, תכשיטים, פיסול אפריקני ואמנות ישראלית מודרנית" כפי שמצאתי בראיון של בן עמי לגלובס מאפריל 2001:

בן-עמי הצליח לזהות ולהגדיר את הפרופיל הממוצע של לקוחות האתר. מסתבר, כי 99 אחוז מהם הם אנשי היי-טק, שעשו כסף בשנים האחרונות, ומעוניינים להשקיע אותו בפריטי אמנות מקוריים שיוצגו במשרדיהם. האספנים הוותיקים בקושי פוקדים את האתר. זאת, מכיוון שמרביתם לא שייכים לדור האינטרנט. "הלקוח הטיפוסי שלנו", אומר בן-עמי, "הוא זה שמתעורר בבוקר ורץ להתחבר לרשת"...

בכתבה נוספת של גלובס מאוגוסט 2001 שנושאת את הכותרת "אתר המכירות הפומביות באינטרנט המרסייט גרף בפתיחתו: 800 אלף דולר" קראתי:

במכירה נמכרו 27 פריטי אמנות מבין 34 פריטים שהוצעו למכירה, בערך כולל של 650,000 דולר. בנוסף, נמכר במכירה מוקדמת, ציור שמן של ראובן רובין "פרחי אביב, 1956", תמורת 120 אלף דולר. בסיכום, כולל עמלת הקונה, מגיע הפדיון ל-800 אלף דולר.

והרי ציור השמן של ראובן רובין "פרחי אביב, 1956" שמוצג פה בסטטיסטיקת הפדיון של המכירה הוא בדיוק אותו ציור שמככב בפרשת "הקנית וגם מכרת" שתוארה לעיל - לא הבנתי. אז התעוררתי בבוקר ורצתי מהר להתחבר לרשת ומצאתי את פסק הדין של השופטת דניה קרת-מאיר משנת 2003 בתביעה א096485/00 שהגיש ג'ון הלשטוק נגד מיכאל בן עמי בעניין התמונה היפיפיה הזאת. מה אגיד לכם? קראתי את פסק הדין בעיון והבנתי שאני בכלל לא רוצה ללמוד את מה שסוחרי האמנות האלה כבר שכחו.

Soft cover: Various issues of the Ben Ami Auctioneers Art Auction Catalog
Publisher
: Ben Ami Gallery, Tel-Aviv, Israel
Language
: Hebrew and English

Price: Call

 

If you wish to have more details about these lots of collectible art public auctions catalogs, contact me and I will send you further information including full description of the content of the catalog, price and shipping cost. We are currently listing preliminary representative selection of art auctions catalogs from our collection of over 30 years. Please check back frequently to see the new items in the list. If you have something particular in mind that you are interested in, you are invited to write to me and describe the copy of your interest and I will check and send you an answer if something which matches your interests appears in my lists. Most of the art auctions catalogs are in a very good condition and include records of final auction results

 

Item: D1010 - Israeli Art Auction Catalogs

 

 

info@artpane.com

© Dan Levy - Art Pane Home of Collectible Magazines


< Back to Documents
< Previous      Next >