<
Back to Documents
< Previous
Next >
Concepts + Information: Israel Museum 1971 - Exhibition Catalog
Israel Museum, Jerusalem - February 1971 - Cat. No. 76
מושג + אינפורמציה: קטלוג מס. 76 - פברואר 1971 - מוזיאון
ישראל, ירושלים
Catalog of "Concepts + Information" Exhibition in Israel Museum 1971
The profusely illustrated art catalog presented here was issued on the occasion of the exhibition Concepts Plus Information AKA "Concept + Information" held at the Israel Museum in Jerusalem in 1971. It was the first attempt in Israel to demonstrate concepts which were adopted among a number of young Israeli artists in the early 70s: Yitzhak Danziger, Michael Druks, Benni Efrat, Georgette Batlle (Belier), Gerard Marx (Marks), Joshua Neustein, Moshe Gershuni, Yossi Mar-Chaim, Avital Geva and Yohanan Zarai.
The exhibition which was assembled by the renown Israeli art curator Yona Fischer, did not seek merely to show that there are artists in Israel who worked in concepts which were fashionable in the international scene of conceptual art of that time, but rather to uncover the specific Israeli local factors and circumstances in those works.
התערוכה "מושג + אינפורמציה", שהקטלוג שלה מוצג כאן לפניכם,
התקיימה במוזיאון ישראל
בחורף 1971 והייתה מיוחדת לא רק משום טבעה הנסיוני יחסית לתערוכות שקדמו לה
במוזיאון אלא בעיקר בשל הדרך שנקט
אוצר התערוכה
יונה פישר בכדי להציג מספר רעיונות אמנותיים
שלבשו צורה וביטוי בתחילת שנות ה-70 וכונו בשם
הכולל "אמנות מושגית" או "אמנות
קונצפטואלית". אמנים ישראלים צעירים (יחסית) התבקשו להציג את עבודותיהם בהקשר
הקונצפטואלי והטכני
ולאו דווקא האסתטי של היצירות.
התכנון וההקמה נעשו תוך שיתוף פעולה ועזרה של טכנאים,
בנאים, מהנדסי קול ובעלי מקצוע שהגיעו מחברות פרטיות ומגופים ממלכתיים כגון
משרד החקלאות, הטכניון וחברת סולל בונה.
המייצגים כללו צילומים, תרשימים ומסמכים שתיעדו את תהליך היצירה.
בהקדמה שבקטלוג ניסה יונה פישר להתמודד עם הגדרת המושג אמנות מושגית למרות שהאמין, לפחות בעת הכנת התערוכה, שאמנות מושגית היא מעין תקופת-מעבר באמנות מודרנית שעתידה לחלוף במהרה. בכדי לבסס את הגדרתו הקדים פישר וסיכם את המגמות באמנות העכשווית כמו שנראו לו אז:
מצד אחד חותרת היצירה לתת תוקף לחיים, לשים בהם את הדגש על חשבון האמנות גופה ולמצוא את הגיונה הפנימי בהקשרים שמחוץ לתחומיה; ומצד שני מבטאת האמנות את עצמה באמצעות צורותיה שלה, כלומר ללא קשר עם תכנים וצורות שבמציאות.
לאחר תיאור המגמות ניגש פישר לנסיון ההגדרה כדלהלן:
הכינוי "אמנות קונצפטואלית" - תפיסתית, או מושגית - מגדיר הגדרה כוללת יותר מכינויים אחרים (אמנות אדמה, אמנות עניה, אמנות סיטואציוניסטית, וכו') מצב עכשוי בהתפתחות הנעה במסלול שצויין לעיל, ובמיוחד בתחום אותה האמנות הקשורה בחיים. סול לוויט, מבחירי הצעירים האמריקאים כיום, כתב: "הרעיונות יכולים כשלעצמם להיות יצירות אמנות; הם מצויים בשרשרת של התפתחות, שיתכן ותימצא לה צורה כלשהיא. כל הרעיונות אינם חייבים להתבצע באופן ממשי". בהצהרה זו נרמזות מספר עובדות. ננסה לעמוד עליהן... - אשמח לשלוח הטקסט המלא למי שמתעניין.
התערוכה שזכתה להד ציבורי לא מבוטל, כללה את עבודותיהם של מיטב אמני האוונגארד הישראלי של התקופה: יצחק דנציגר, מיכאל דרוקס, בני אפרת, ז'ורזט בלייה, ג'רי מרקס, יהושע נוישטיין, משה גרשוני, יוסי מר-חיים ואביטל גבע. אני התלהבתי מעבודתו של המלחין והמוסיקאי יוחנן זראי BLA BLA BLA ובעברית: בלא-בלא-בלא והרי היא לפניכם בהיפוך צבעי השחור והלבן (invert mode):
BLA BLA BLA by Yohanan Zarai - Concepts + Information in Israel Museum 1971
בימינו, כאשר אמצעי התקשורת ממחישים את הבלות מרבית הדברים במישור הפוליטי, החברתי והדתי גם יחד, איך לא נסכם כל זאת בביטוי "בלא-בלא-בלא"?
מסתבר שיוחנן זראי המוכר כל כך לאוזן הישראלית כמלחינן של כמה מהקלאסיקות של הלהקות הצבאיות, הצגות התיאטרון והסרטים של שנות החמישים והשישים, עסק ברצינות בפיתוח אירועים סביבתיים אור-קוליים, מחקרים במוסיקה של האבסורד וגילום מושגים חדשים כ"אכספרוביזציות" ו"פיציכאוס" בתחומי המוסיקה בת-זמננו והבלשנות הנסיונית. את הבלא-בלא-בלא המוצג לפניכם הייתי מגדיר כדיווח דוקומנטרי מהשטח המדגים את שליטתו של זראי בתחום הבלשנות המעשית.
וכך הוצג
פועלו של יוחנן זראי בקטלוג התערוכה:
Born in Budapest twenty-nine years after the death of Friedrich Nietzsche and ten years before Munich. In this country he is mainly known for his compositions for the theatre, the screen and the numerous songs that blare into our homes over the wireless. Yet, there is a less known side of his creative activity which is the invention of various far in and out audio-visual environments, research into the music of absurd and the constitution of new concepts such as "exprovisations" and "pizzichaos" (with which he opened up new horizons, both in the field of contemporary music and in the field of experimental linguistics). Author of poems inspired by the famous TWO-WAY Japanese Conversation Dictionary, by S.E. Martin.
בחור אמיץ לא פחות שהשתתף בתערוכה מושג + אינפורמציה הוא מיודענו מיכאל דרוקס. לדרוקס היה רעיון לא רע שהוא קרא לו אינפורמציה על תגובה ותיאר אותו בזו הלשון:
בכניסה לאולם יוצב מיקרופון שיקלוט את המתרחש (כניסת המבקרים, רעשים, תגובות). במרחק מספר מטרים יהיה משדר שישדר לאחר כשתי דקות את החומר שהוקלט. המשדר יותקן מאחורי ראי. קיים סיכוי שבזמן ההשתקפות תשמע את דבריך. הראי אינו אובייקט הוא הופך את המבקר לחלק אינטגראלי של התערוכה. כל תגובה שלו שייכת לתחום הביקורת העצמית.
באנגלית זה נשמע עוד יותר מדעי:
Michael Druks - Information on Reaction:
At the entrance to the exhibition hall, a microphone will record the happening (entrance of the visitors, noises, vocal reactions). A short distance away, and about two minutes later, a transmitter will diffuse the recorded material. The transmitter will be installed behind a mirror. It is thus possible that while you look at your reflection in the mirror you may also hear your reactions. The mirror is not an object by itself. It transforms the visitor into an integral part of the exhibition. Each one of his reactions thus belongs to the domain of self-criticism.
אני לא בדיוק זוכר שהאפראטוס הזה עבד, ויתכן שביום שביקרתי בתערוכה היתה תקלה טכנית כלשהי אבל הרעיון של ביקורת עצמית עם שיהוי קצר ככל האפשר תמיד קסם לי - צריך לרשום על זה פטנט. ליתר ביטחון הציג דרוקס עבודה נוספת: מונומנט monument שפורסמה רק בקטלוג התערוכה:
Monument by Michael Druks - מונומנט של מיכאל דרוקס - רצף צילומים בהדפסת קונטקט
המונומנט של
דרוקס מורכב מרצף צילומים על פילם בהדפסת הנראית כהדפסת קונטקט שהיתה מקובלת בעולם
הצילום הטרום דיגיטלי. עיון מדוקדק בצילומים מגלה שזה לא בדיוק רצף קונטקט אלא סוג
של פוטומונטאז', הכולל תמונות נוף מאיזור תחנת הכוח רידינג (מבט מגשר העץ הזכור
למי שהסתובב באיזור התעשיה והמחסנים של נמל תל-אביב של פעם) המשולבות עם תמונות של
חברי כנסת ישראל בעת הצבעה כלשהי. בין תמונות הרצף סימן דרוקס ב-X את הקונטקט של
ה"תותח של רידינג" כמו שקראנו לו ושאותו אתם מוזמנים לראות במבט מקרוב.
Soft cover: Metal binder bound paper
with lettered wrap, un-paginated, profusely illustrated
Publisher: Israel Museum, Jerusalem, First Edition (1971)
Language: Hebrew & English
Price: Call
References:
Michael Druks - Travels in Druksland by Galia Bar-Or: Pages 162-164
Biography of Michael
Druks - The Brave Absent Artist
Item:D1017 - Concepts + Information - Israel Museum Catalog
© Dan Levy - Art Pane Home of Collectible Magazines